<h1>יבין שמועה לרשב"ץ פ"ז</h1>
<h2>דף מו:</h2>
הא דאמר (רבה) [רבא] הני תרתי אוני דסמיכין להדדי לית להו בדיקותא ה"מ שלא כסדרן אבל כסדרן היינו רביתייהו יש מדקדקין שכיון שלא אמר טרפ' וכשרה ש"מ דשלא כסדרן לית להו בדיקותא הא כסדרן אית להו בדיקותא אבל בלא בדיקותא אסורה וכן נמצא במקצת תשובו' והרמב"ן ז"ל כתב שאין זה הדקדוק יפה אלא שלפי שרבא אוסר אותה משום חשש נקב ולא מחמת שהסרכא עצמ' היא אוסרת והיה ראוי לבודק' לפי' אמר בלשון הזה ולשנא דדוקא הוא ולא נלמוד ממנו דבכסדרן צריך בדיקה וכן פשט המנהג דבשלא כסדרן אסורה ולא מועיל לה בדיקה וכסדרן מותרת בלא בדיקה ור"ח ז"ל כתב כך קבלה בידי רב מפי רב אפילו סריכי תרי אוני באמצע ועקרן מפרקי מהדדי וכ"ש אם דבוקות זו על גב זו הראשונה עם השלישית ודאי טריפה. וכתב הרמב"ן ז"ל כי הגאונים ז"ל כתבו כיון דחדא על חברתה היינו רביצתה ורביעת' לא איכפת לן בהאי סרכא כיון דהיינו רביתייהו כדאי' לבהמה בחייה אפילו לא סריכן דחקי אהדדי וכשרה וכן הורה רבי' יצחק ז"ל בתשוב' הלכה למעש' שמותרת בין שהן נפרדין בעיקרן ונחברין בסוף ובין שהן נחברין באמצע ונפרדין מכאן ומכאן או נחברין מכאן ומכאן בלבד שיהיו עומדות בשורה וסמך לו על רבינו האיי ז"ל וכן נהגו ראשוננו לסמוך על דברי הגאוני' ז"ל עכ"ל הרמב"ן ז"ל עוד כתב שיש בכלל זה אפי' מחוברין בשיפולי דאוני דכסדרן הוא וכשרה. ובזה לא הסכימו האחרונים ז"ל (דין סרכא משיפולי לגב או מגב לחתוך) עמו אבל כתבו דבשיפולי לא מקרי כסדרן ואפי' מחתוך לגב או מגב לגב כתב ר' יהודה אל ברצלוני ז"ל שהיא טריפה. וכ"כ רבים וכן המנהג אע"פי שמדברי רש"י ז"ל היה נר' שהיא מותרת דלא אשכח שלא כסדרן אלא מראשונ' לשלישית וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל ובשיפולי שלא הסכימו האחרונים ז"ל על הרמב"ם ז"ל אני נוהג להעלותה בנפיחה ואם אחר הנפיחה נראית מחתוך לחיתוך אני מתירה דבהמה בחייה נפוחה היא ואפי' היא (משפשטת) [מתפשטת] מהחיתוך אל השיפולי אם הרוב הי' בחתוך אני מתיר' דכסדרן היא וכיון שהסכמנו לומר שאיסור הסרכות אינו מחמת נקב אלא מפני שסופה להתפרק ולהנקב זו לא תתפר' שהרי הרוב הוא מחתוך לחתוך ויעכבנ' מלהתפרק ואפי' היה טעם הסרכות מפני שיש חשש נקב כדאי הוא הרמב"ם ז"ל לסמוך עליו בזה דודאי כסדרן היא. והרמב"ן ז"ל היה מגמגם לאסור כשהסרכא מחיתוך לחיתוך באלכסון דנראה דלאו כסדרן הוא אלא כשהסרכא שוה אלא שכתב שאין כח בידו לאסור בלא ראיה מה שנהגו בו היתר. ויש שהיו רוצים לחלק בין סרוכא לסמוכה ואין דבריהם נכונים אלא בכסדרן לעול' מותרת ואפי' סרוכ' וכשלא כסדרן לעולם אסורה אפי' סמוכה. ואונא לאומה רש"י ז"ל התירה בשם רבו ואמר לא מצינו אומה בתלמוד ור"ת השיב עליו דאומה בתלמוד לא מיקרו אונא אלא ריאה שמה כדאמרי' חמשה אוני אית לה לריאה ואם היתה אומה נקראת אונא שבעה הוו וזה אמת הוא אבל מ"מ לא שמענו בגמרא טריפות בריאה הסריכ' לאונא שלה והאי דנקט רבא באוני לאשמועינן שלא כסדרן טריפה דהוא עיקר מימיריה דידי' כמו שפי' רש"י ז"ל וכתב הרמב"ן ז"ל היאך נאסור סרכא במקום רביתא ממש והר"י ברצלו"ני ז"ל כתב שהגאונים ז"ל התירוה אפילו בזמן אפקרותא דאפי' משו' מיגדר מילתא לית בה ושריוהא בכנופי' דדרא וכתב עלה רבי' האיי ז"ל דאפי' בדיקותא לא צריכ' וזה מסייע מנהג שלנו דתרי אוני כסדרן לא צריכה בדיקה ואם סרכא יוצאת מאומא של ימין לאומא של שמאל הדבר פשוט שהיא אסורה דלאו מקום רביתא הוא ששתי ערוגות נבדלות זה מזה הן.
